הריקנות ותפקידה בהתמכרות

באדיבות שבועון כפר חב"ד

התמכרות מאופיינת בתחושת ריקנות פנימית. אנשים רבים מאד בדור שלנו חיים חיים שאינם מספקים ומשמעותיים. הבעיה הזו לא פסחה במידה מסוימת גם על העולם החרדי. תחושת הריקנות הפנימית הזו מביאה את אנשים לנסות להתמלא "מבחוץ". הריקנות נוצרה באופן פרדוכסלי דווקא בגלל השפע החומרי שמציף את העולם המערבי. בעבר, כאשר אנשים התמודדו עם קשיי החיים חייהם קיבלו משמעות מעצם ההתמודדות. בדור שלנו התחלפה ההתמודדות עם קשיי החיים בשאיפה לחיים נעימים ומהנים. התפיסה שהחיים אמורים להיות טובים ונעימים היא תפיסה מרכזית בתרבות המערבית. כל קושי בחיים נתפס כמשהו שיש להיפטר ממנו. בגלל התפיסה הזו אנשים רבים לא מוכנים לקבל שום כאב ואי נעימות בחייהם. הרצון לא להרגיש כאב מביא לכך שאנשים רבים מנסים להימנע ממנו על ידי שימוש בחומרים או בהתנהגויות אשר מסיבות הנאה. כאשר הרצון לא לחוש כאב נהיה אובססיבי, גם הרצון לאותם חומרים או התנהגויות נהיה אובססיבי, עד שהוא נהפך לתלות ולהתמכרות. החלמה מהתמכרות מבוססת על הנכונות של המכור להתחיל להיות מוכן לחוש את הכאב ואי הנעימות שהם בלתי נמנעים בחיים. במקום לברוח מהכאב, המכור ללמוד לקבל אותו כחלק בלתי נפרד מהחיים. אם בעבר המכור "התווכח עם המציאות" במחשבה שהמציאות אמורה להיות יותר נעימה, בהחלמה הוא לומד להתחיל לקבל את המציאות בדיוק כמו שהיא, כולל אי הנעימויות והכאב שיש בה.

הוויכוח עם המציאות בא לידי ביטוי במיוחד ביחסים בין אישיים. אנשים רבים מאד חושבים שהבעל או האישה שלהם אמורים להשתנות כך שיהיה להם יותר נעים איתם. הם כמובן מאד אוהבים את הבעל או האישה שלהם, אבל יחד עם זאת יש אי אלו שיפורים שהם היו רוצים לשפר בבן או בת הזוג שלהם. אישה יכולה להגיד "הבעל שלי מושלם, אבל הוא משאיר כזה באלגן בכל הבית". בעל יכול להגיד "אשתי מושלמת, אבל היא כזו בזבזנית", וכו', וכו'. ראשית, אפשר אולי להחליף את המילה "אבל", במילה "וגם". כאשר אישה אומרת "הבעל שלי מושלם, אבל הוא משאיר כזה באלגן בכל הבית", המילה "אבל" מבטלת את החלק הראשון של המשפט. היא שמה את הדגש רק על החצי השני הבעייתי של המשפט. במקום זאת, אפשר להשתמש במילה "וגם". לדוגמא, "הבעל שלי מושלם, וגם משאיר כזה באלגן בכל הבית". בניסוח כזה לא מתבטל החצי הראשון והחיובי של המשפט, אלא מצטרף אליו החצי השני.

יש כאלו שחושבים ש"אם רק בעלי/אשתי היו קצת משתנים הכל היה בסדר...". יש כאלו שלא מסתפקים רק בכך שהם לא מרוצים מההתנהלות של בן הזוג שלהם, אלא שהם גם מנסים לנהל את חייו כדי שהוא יתנהג כמו שהם חושבים שהוא אמור להתנהג. ההתנהלות הזו לרוב רק מחמירה את המצב ופוגעת בשלום בית של הזוג. ניסיון לשנות את בן הזוג לא עוזר כיוון שרוב רובם של האנשים מתנהג בדיוק איך שהם חושבים שצריך להתנהג, ולא איך שמישהו אחר חושב שהם צריכים להתנהג. רוב רובם של האנשים לא מוכן שמישהו אחר יקבע עבורם איך להתנהג. הם מוכנים (לפעמים!) לשמוע עצות בקשות ורעיונות, אבל בסופו של דבר רק הם אלו שיחליטו אם לקבל אותן או לא.

בעולם הנפשי והרוחני דברים רבים מתנהגים באופן פרדוקסאלי. דוגמא לפרדוקסאליות זו אפשר אולי למצוא במובא זוהר הקדוש (חיי שרה קכ"ב:) "מאן דאיהו זעיר (מי שמקטין את עצמו) - איהו רב (נהיה גדול), מאן דאיהו רב - איהו זעיר". או בסיפור המסופר בגמרא (פסחים נ.) "רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי שחלש ואיתנגיד (חלה ונפטר), כי הדר (אחרי שחזר מהעולם העליון) אמר ליה אבוה (שאל אותו אביו): מאי חזית (מה ראית בעולם העליון)? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי - עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו: בני, עולם ברור ראית". כיוון שהעולם הנפשי והרוחני מתנהל פעמים רבות בצורה הפוכה לאופן בו מתנהל העולם הגשמי, קשה לפעמים להבין התנהלות נפשית או רוחנית בהגיון פשוט.

גם בזוגיות דברים רבים מתנהלים באופן פרדוקסאלי. מסיבה זו הניסיון של אנשים רבים לנהל את חיי בני הזוג שלהם משיג לרוב תוצאה הפוכה. לא רק שניסיונות השליטה בבן הזוג אינם מועילים, הם גם מעלים שאלה מוסרית והלכתית לגבי עצם הרצון לשמש כ"משגיחי כשרות" של בני או בנות הזוג שלנו. האמנם זו תפקידנו? ככל שאנו מנסים לנהל יותר את חיי בן הזוג שלנו במקום לעסוק בחיים שלנו, כך המצב עלול רק להחמיר. בשלב מסוים אנו אולי נגיע למסקנה שהניסיונות הללו הם חסרי כל תועלת, ונפסיק אותם. וראה זה פלא, דווקא כאשר נפסיק לנסות לנהל את חיי בן הזוג שלנו דברים לפעמים יתחילו להשתפר. המכורים אומרים על כך "רק אחרי שנכנענו התחלנו לנצח...". כאשר אנו מפסיקים לעסוק בהתנהגות של בן או בת הזוג שלנו ומפסיקים לנסות לנהל את חייו או את חייה, אנו מגלים לפעמים נכונות לשינוי אצל בן הזוג שאותה לא צפינו. מבחינה מסוימת, ההתרכזות בהתנהגותו של בן הזוג היא רצון למלא את חיינו באמצעות התנהגותו. אנו מנסים לשלוט בחייו של בן הזוג, ולמעשה נהיינו תלויים בהתנהגותו. בהחלמה אנו לומדים לוותר על הניסיון הנואל להתמלא מחייו של בן זוגנו, ובמקום זאת אנו לומדים להתמלא "מבפנים".

כאשר אנו מתרכזים בחיים שלנו, ובמה שאנו יכולים לעשות, אנו לומדים שלהתרכז בחיים שלנו במקום להתרכז בחוסר שביעות הרצון שלנו מהאנשים שההשגחה פרטית זימנה לחיינו. בהחלמה לומדים שהחיים שלנו יכולים להשתנות, מחיים שמנוהלים על ידי דחפים, לחיים שמתנהלים בהתאם לערכים שלנו. אנו, חסידי חב"ד שמחויבים לחיים על פי השולחן ערוך, דרכי החסידות, והוראותיו הקדושות של הרבי, יודעים כמה חשוב לנהל את חיינו על פי עקרונות וערכים אלו. במושגים של המכורים אנו מפסיקים לחיות "חיים בלתי מנוהלים", ובמקומם מתחילים לחיות "חיים מנוהלים".

המשך בעז"ה בכתבה הבאה.